יש גזע אחד שהשיחה איתו כמעט תמיד מתחילה מאותו מקום. בעלים מתקשר, נלהב, ואומר שהוא רוצה מלינואה.
אני שואל אותו איפה הוא ראה אחד. התשובה כמעט תמיד זהה: בצבא, או בסרטון.
מי בא לקחת מלינואה
הבעלים שמגיע אלינו מתחלק בגדול לשני סוגים, ושניהם מתחילים מאותה נקודה.
הראשון הוא מישהו מתוך המשפחה שממש אוהב את הגזע. הוא ראה אותם בשירות הצבאי, או בסרטונים בסושיאל, והוא מבין את היכולות. באמת מבין. מה שהוא לא מבין זה כמה כלב כזה יצריך ממנו כדי שיהיה איתו בבית.
השני הוא מי שלוקח כלב כזה, או משהו דומה לו, בלי ייעוץ של מאלף בכלל. לפעמים זה אימוץ של כלב שנראה כמו מלינואה, לפעמים זה גור מגידול. בשני המקרים ההחלטה נעשית מול תמונה, לא מול מציאות.
אין כאן זלזול. היכולות של הגזע הזה באמת מרשימות, וזו בדיוק הבעיה: מה שנראה מדהים בסרטון של שלושים שניות הוא תוצאה של מנגנון שצריך לעבוד עשרים וארבע שעות ביממה בתוך הבית שלכם.
בקבוק שמפניה
אם יש דבר אחד שאני רוצה שתיקחו מהמאמר הזה, זה זה.
אחת הבעיות המרכזיות של המלינואה היא מערכת עצבים סופר עדינה, שלפעמים גובלת בנוירוטיות. אני מתאר את זה כך: הכלב הזה הוא בקבוק שמפניה.
יש בפנים לחץ. הוא לא בהכרח נראה מבחוץ, והוא לא בהכרח בעיה. הכל תלוי במי מחזיק את הבקבוק, כמה מנערים אותו, ומה קורה כשפותחים.
זו הסיבה שכלב כזה מתפקד מצוין ביחידה מבצעית ומתפרק בסלון. ביחידה יש לו תפקיד, סדר יום, ומטפל אחד שיודע בדיוק מה הוא עושה. בבית ממוצע יש רעש, ילדים, אורחים ושעות ארוכות של כלום.
מה זה נראה כשזה משתבש
יצרה איתנו קשר משפחה, בבהלה, בעקבות כלבה שהתחילה לתקוף אנשים בתוך הבית.
זה קרה בעיקר כשמישהו התקרב אליה או ניסה ללטף אותה. היא פצעה בני בית.
אני מספר את זה בלי לרכך כי זה מה שקורה כשמערכת עצבים רגישה פוגשת סביבה שלא נבנתה בשבילה. הכלבה הזו לא הייתה רעה, והמשפחה לא הייתה רשלנית. הם פשוט הביאו הביתה כלב עם דרישות שאף אחד לא הסביר להם.
מקרים כאלה מחייבים עבודה מקצועית מסודרת, וכתבתי על ההבדל בין סוגי התוקפנות במאמר נפרד.
הסיפור שהכי מטריד אותי, ודווקא הוא הצליח
יש מקרה אחר שאני חוזר אליו הרבה, כי הוא מלמד משהו שאף אתר גזעים לא כותב.
משפחה אימצה מלינואה מדהים ועשתה איתי תהליך מדהים. הכלב הזה היה הופעה מהלכת. באמת. אחד מאלה שאתה נהנה לעבוד איתם.
הבעיה הייתה מה שקרה אחרי.
התהליך נעשה בעיקר מול האבא, ובפועל הכלב נשאר בבית עם האמא והילדים. והוא שיגע אותם. היא לא הצליחה לנהל גם את הכלב וגם את הילדים בו זמנית, וזה לא מפני שהיא לא ניסתה. פשוט אי אפשר.
היום קשה לי לדעת מה איכות החיים של הכלב הזה, אבל אני משער שניסו לתחום אותו, כי הוא הפריע להם.
זה הכישלון שהכי מדאיג אותי בגזע הזה. לא הכלב שנכשל באילוף. הכלב שהצליח באילוף, ובכל זאת נסגר בפינה, כי מי שנשאר איתו בפועל לא היה מי שעבר את התהליך.
השאלות שאני שואל לפני שמישהו לוקח מלינואה
כשמישהו אומר לי שהוא רוצה מלינואה, אני לא מדבר איתו על הכלב. אני מדבר איתו עליו.
האם אתה מבין שיהיה מאוד קשה לפרוק לכלב הזה אנרגיה, ושזה כלב עבודה? לא טיול ארוך יותר. כלב עבודה זו קטגוריה אחרת, והדרישה שלו לא נסגרת בשעה בפארק.
איך הולך להיראות היום שלו? בשעות, לא בכוונות. מתי הוא יוצא, מה הוא עושה בין לבין, וכמה שעות ביום הוא לבד.
מי הולך לנהל את הכלב הזה? זו השאלה החשובה מכולן, ובגללה כתבתי את הסיפור למעלה. לא מי אוהב אותו, ולא מי החליט לקחת אותו. מי נמצא איתו בפועל רוב שעות היום, ומי יידרש לעצור אותו כשהוא מתלהב.
אם התשובה לשלישית היא אדם אחד שנמצא בבית מעט שעות, בזמן שהכלב מבלה את היום עם מישהו אחר, זה כבר סימן ברור. במקרים כאלה אני אומר את זה בפירוש.
ומה עם גרוננדל, טרוורן ולאקנואה
הרועה הבלגי מוכר בעולם בארבעה זנים שנבדלים בעיקר בפרווה: המלינואה קצר השיער, הגרוננדל השחור ארוך השיער, הטרוורן בגוון חום עם מסכה שחורה, והלאקנואה בעל הפרווה הזיפית, הנדיר מכולם. מבחינת מבנה הגוף הם כמעט זהים.
בישראל, שלושת הזנים האחרים נדירים מאוד. מאלה שראינו בשטח, מדובר בכלבים מתונים יותר מהמלינואה.
וכאן חשוב לי לחזור לעמדה שאני מחזיק בה לגבי כל גזע: תווית הגזע היא כלי בוטה. גם בתוך המלינואה עצמו יש הבדל עצום בין קווי גידול שונים, וגם בין פרטים באותו מחזור המלטה. מה שקובע בסוף זה המזג של הכלב הספציפי, קו הגידול שממנו הוא הגיע, והניהול שהוא מקבל בבית. הרחבתי על זה במאמר על בחירת גזע.
למי מלינואה כן מתאים
הוא מתאים למי שמחפש שותף לעבודה ולא כלב מלווה. למי שיש לו סדר יום ברור, מסגרת קבועה ורצון להתעסק עם הכלב הזה כפרויקט מתמשך, לא כתוספת לבית.
הוא מתאים למי שמוכן לעבוד עם מאלף לאורך זמן, ולא לתהליך אחד שנגמר.
והוא מתאים כשכל מי שגר בבית הזה נמצא באותו עמוד, ולא רק זה שהתלהב.
מה לעשות לפני שאתם מחליטים
- דברו עם מי שגר איתכם, לפני שאתם מדברים עם מגדל. מי מפנה זמן, מי יוצא איתו בבוקר, ומי נשאר איתו כשאתם בעבודה.
- בקשו לראות את ההורים ואת קו הגידול. מזג עובר, וזה נכון בגזע הזה במיוחד.
- התייעצו עם מאלף לפני הרכישה או האימוץ, לא אחריה. זו נקודת ההתערבות הזולה ביותר שקיימת.
ומה לא לעשות: לא להחליט על סמך סרטון, ולא להסיק מכלב אחד שראיתם שכולם כאלה.
מתי לפנות
אם אתם שוקלים מלינואה, פנו לפני ההחלטה. אם כבר יש לכם אחד ואתם מרגישים שאתם לא מדביקים את הקצב, או שיש בבית מתח סביבו, פנו עכשיו ולא בעוד חצי שנה. אצל כלב עם מערכת עצבים כזו הפער בין בעיה קטנה לבעיה גדולה נסגר מהר.
שוקלים מלינואה או כבר יש לכם אחד? השאירו פרטים לשיחת ייעוץ חינם — מאלף בכיר יחזור אליכם לאבחון ראשוני.