אני רוצה להתחיל דווקא מהחלק החיובי, כי במקרה של הגזע הזה הוא רוב התמונה.
הגולדן רטריבר הוא כלב עדין ואלגנטי שאין שני לו. הוא רגוע, הוא אהוב באמת, והוא אחד הגזעים הטובים ביותר לבית היום. יש לו קו חשיבה שמזכיר מאוד את הלברדור, והגידול שלו שווה בכל קנה מידה.
וכעת החלק שאף אחד לא מספר למשפחות לפני שהן לוקחות אותו.
הרוגע לא מגיע עם הגורות
זה הפער שאני פוגש הכי הרבה אצל בעלי גולדנים.
המשפחה בחרה בגזע בדיוק בגלל התדמית הרגועה שלו. ואז מגיע גור, ומגלים שהתדמית הזו מתארת כלב בוגר, לא גור בן ארבעה חודשים.
הגידול של הגולדן עד גיל שנה, ולפעמים שנתיים, הוא מאתגר. יש שם אנרגיה, יש שם נשכנות, יש שם כלב גדול שגדל מהר ועדיין מתנהג כמו תינוק. הרוגע שהגזע מפורסם בו מגיע בהמשך, והוא כן מגיע.
אני מדגיש את זה כי המשפחות שמתאכזבות הן בדיוק אלה שלא הוכנו. מי שיודע מראש שיש כאן שנה או שנתיים של עבודה מגיע אליהן מוכן, ולא מרגיש שמכרו לו משהו אחר. וזה גם השלב שבו סוציאליזציה נכונה קובעת הרבה ממה שיהיה אחר כך.
מה קורה בגידול לא מפוקח
כאן הבעיה המרכזית שנוכחתי לדעת, והיא ספציפית מאוד: רכושנות קשה מאוד.
ויש כאן הבחנה שאני חושב שהיא החשובה ביותר במאמר הזה.
גם אצל חלק מהגולדנים המתועדים ראינו רכושנות, אבל היא הופיעה בעיקר בגילאים צעירים, וכשהם נעשו בוגרים היא נעלמה. אצל גולדנים לא מתועדים, לעומת זאת, כשהייתה בעיה היא נשארה. וזו רכושנות ממש, לא גרסה מרוככת שלה.
בנוסף, מדובר בכלבים חזקים, והם גם יכולים לריב זכר עם זכר.
מה שההבחנה הזו אומרת בפועל: אותו גזע בדיוק, אותה תווית, ותוצאה שונה לגמרי לפי קו הגידול. זו הסיבה שאני חוזר ואומר שהתווית היא כלי בוטה, ושהשאלה האמיתית היא מאיפה הכלב הגיע. על העבודה עצמה כתבתי במאמר על רכושנות ושמירת משאבים.
ההבדל מהלברדור שכדאי להכיר
הגולדן והלברדור נראים למשפחות כמו שתי גרסאות של אותו כלב, ומבחינת המזג הם אכן קרובים. אבל יש ביניהם הבדל אחד שמשפיע ישירות על החיים בבית.
אצל כרבע מכלבי הלברדור קיימת מוטציה בגן POMC שמשבשת את תחושת השובע וגורמת לרעב שחוזר מהר מאוד, לצד חילוף חומרים איטי יותר במנוחה. כתבתי על זה בהרחבה במאמר על הלברדור.
המוטציה הזו לא קיימת כלל בגולדן.
מה זה אומר מעשית? שאם הגולדן שלכם עלה במשקל, כמעט תמיד מדובר בכמויות, בפינוקים ובמיעוט פעילות, ולא במנגנון פיזיולוגי שעובד נגדכם. במילים אחרות, אצל הגולדן הניהול שלכם משפיע יותר.
זו גם הסיבה שאני לא אוהב את ההשוואה "גולדן או לברדור, מה עדיף". הם לא גרסאות של אותו דבר, ולכל אחד יש מפת דרכים אחרת.
מה כדאי לעשות
- תכננו את השנה הראשונה, לא רק את האימוץ. מי יוצא איתו, מי מתעסק איתו, ומתי מתחילים לעבוד. גור גולדן שלא קיבל מסגרת בשנה הראשונה הוא כלב גדול עם הרגלים של גור.
- בדקו את קו הגידול, לא רק את הגזע. בקשו לראות את ההורים, לשאול על תיעוד ועל בדיקות. במיוחד לאור מה שאנחנו רואים בשטח בנושא הרכושנות.
- קבעו מהיום הראשון כללים סביב אוכל וחפצים. לא לתת מהשולחן, לא לקחת דברים מהפה בכוח, ולא להתגרות בו כשיש לו משהו. אלה בדיוק ההרגלים שמונעים רכושנות לפני שהיא מתחילה.
ומה לא לעשות: לא להניח שהרוגע יגיע לבד רק כי זה גולדן. הוא מגיע בגלל גנטיקה טובה וגם בגלל עבודה.
מתי לפנות
מוקדם, ובמיוחד בשנה הראשונה. אם הגור נושך, מושך חזק, או נוהם סביב אוכל, צעצוע או מקום שכיבה, אל תחכו שזה יעבור עם הגיל. אצל חלק מהכלבים זה באמת נעלם, ואצל חלק זה מתקבע, ואי אפשר לדעת מראש לאיזו קבוצה הכלב שלכם שייך.
יש לכם גור גולדן ואתם רוצים לעשות את השנה הראשונה נכון? השאירו פרטים לשיחת ייעוץ חינם — מאלף בכיר יחזור אליכם לאבחון ראשוני.