יום אימוץ. משפחה מגיעה מרוגשת, כי היא קיבלה החלטה לקחת כלב מעמותה ולהציל אותו. בעיניי זו החלטה מדהימה.
ואז הם בוחרים כלב תוך עשרים דקות, לפי מה שהם מרגישים בבטן, ולוקחים אותו הביתה ל-15 השנים הבאות.
הפער בין שני המשפטים האלה הוא כל המאמר הזה.
מה בכלל מרכיב כלב מעורב בישראל
הכלב המעורב הישראלי הוא לא "כלב בלי גזע". הוא שילוב של כמה שכבות גנטיות, וכל אחת מהן מביאה איתה משהו.
התשתית הילידית היא כלבי הכפר הארץ-ישראליים והכלב הכנעני, אוכלוסייה עתיקה שחיה כאן אלפי שנים. הברירה שעיצבה אותם לא הייתה של אדם אלא של הישרדות: עמידות לחום קיצוני, הסתפקות במועט, חוסן בריאותי, חשדנות כלפי זרים ונאמנות גבוהה ללהקה.
מעליה נערמו גזעים מיובאים. ריטריברים, בגלל הפופולריות שלהם והתרבות ביתית בלתי מבוקרת. רועה גרמני ומלינואה, שיובאו לצורכי ביטחון והתפשטו למרחב הכפרי. וגזעי בולי, שנוכחותם בערים גדלה מאוד בעשורים האחרונים.
ויש כאן פרט שכדאי להכיר: גם מוטציית ה-POMC, זו שגורמת לרעב מתמיד ולחילוף חומרים איטי, דולפת מהריטריברים לאוכלוסייה המעורבת. כתבתי עליה בהרחבה במאמר על הלברדור. כלומר כלב מעורב יכול לשאת אותה בלי שאף אחד יודע.
ביצת ההפתעה
וכאן מגיע הדבר החשוב ביותר במאמר הזה.
הבעלים שמגיע לאמץ באמת רוצה כלב. הוא לא לוקח בחשבון את המשמעות: הוא לוקח ביצת הפתעה של התנהגות גנטית שיכולה לצוץ בהמשך. וזו בעיה.
יש לזה גם הסבר גנטי מסודר. המאפיינים החיצוניים של כלב, כמו אורך השיער, צבע הפרווה ומבנה האוזניים, נקבעים על ידי מספר מצומצם של גנים בעלי השפעה חזקה. ההתנהגות, לעומת זאת, מורכבת ממערכת שלמה של גנים.
התוצאה היא שאין קשר אמין בין מה שאתם רואים למה שאתם מקבלים. כלב מעורב יכול לשאת מראה חיצוני של גזע מסוים, ולהפגין דפוסי התנהגות, יצרי ציד או רמות טריטוריאליות שמקורם דווקא באבותיו מכלבי הכפר.
זו בדיוק העמדה שאני מחזיק בה כבר שנים לגבי תוויות גזע, ובכלב המעורב היא מגיעה לשיא: התווית לא מספרת לכם כמעט כלום.
אז אי אפשר לדעת מה מקבלים?
זו השאלה הנכונה, והתשובה שלי חד משמעית: כן, אפשר.
בין אם אתם הולכים לאמץ גור, כלב צעיר או כלב בוגר, למאלף יש כלים להעריך את האופי. זה נקרא מבחני אופי, וזה בשילוב עם ניסיון בשטח.
זה לא ניחוש ולא תחושת בטן. זו בדיקה מסודרת של איך הכלב מגיב לגירויים, לזרים, לרעש, למגע, ללחץ קל, ולסיטואציות שמדמות את מה שיחכה לו בבית שלכם. מאלף מנוסה רואה שם דברים שמשפחה מתרגשת לא תראה, גם אם היא תבלה שעה עם הכלב.
וזו בדיוק הסיבה שאני אומר את המשפט הבא בלי להתנצל: ברגע שאתם הולכים ליום אימוץ לבחור כלב מעורב בלי איש מקצוע, הסטטיסטיקה לא לטובתכם.
מה קורה בפועל בעמותות
אני רוצה להיות הוגן כאן, כי קל לזרוק אשמה.
העמותות וימי האימוץ באמת מנסים לסנן. יש שם אנשים שאכפת להם ושעושים עבודה מכל הלב. הבעיה היא שברוב המקומות לא תמצאו אנשים שיודעים לשדך נכון בין כלב למשפחה, וזו מיומנות בפני עצמה.
התוצאה שאני רואה בשטח: אחוזי ההחזרה של כלבים בגלל אי התאמה למשפחה עדיין גבוהים.
וההחזרה הזו היא לא רק אכזבה של המשפחה. זה כלב שעובר עוד טלטלה, שחוזר עם רקורד, ושהסיכוי שלו למצוא בית טוב יורד. זו הסיבה שאני מתייחס לבחירה נכונה כאל מעשה של אחריות כלפי הכלב, ולא רק כלפי המשפחה.
וגם בבית גידול מפוקח, קחו מאלף
זה נכון לא רק בעמותות.
גם כשאתם קונים גור מבית גידול מפוקח ומקצועי, כדאי מאוד להגיע עם מאלף. המטרה היא למצוא את הגור הכי טוב מהשגר הזה עבורכם. לא הכי יפה, ולא זה שרץ אליכם ראשון.
לפעמים מגדלים ממש לא מעוניינים שמאלף ייכנס אליהם לבית הגידול. ואני אומר את זה כמו שהוא: מי שיש לו מה להסתיר, מסתיר.
בית גידול טוב ישמח שמישהו מקצועי יסתכל, כי אין לו בעיה עם מה שיימצא.
ומה עם אימוץ מול קנייה
אני נשאל את זה הרבה, ואני לא הולך לתת כאן תשובה סיסמאית לאף כיוון.
בשני המקרים העיקרון זהה: כדאי להביא מאלף שיתאים לכם בול מה הכי מתאים לכם. זה הדבר שקובע אם תהיו מאושרים עם הכלב הזה בעוד עשר שנים, הרבה יותר מהשאלה מאיפה הוא הגיע.
ואני גם לא חושב שמי שקונה כלב גזעי מבית גידול מקצועי ומפוקח הוא זה שפוגע בכלבים המעורבים. הבעיה בישראל עמוקה בהרבה, ומגיע לה מאמר נפרד שנכתוב.
היתרון שלא מדברים עליו
יש דבר אחד שכן פועל לטובת הכלב המעורב, ואני חושב שהוא לא מקבל מספיק מקום.
הערבוב הגנטי מקטין משמעותית את הסיכון למחלות תורשתיות רצסיביות שמופיעות בגזעים טהורים. בעולם הגנטיקה קוראים לזה און כלאיים. בפועל זה אומר מערכת חיסונית מגוונת יותר, ולעיתים קרובות אורך חיים ממוצע גבוה יותר.
כלב מעורב שנבחר נכון הוא לא פשרה. הוא לפעמים דווקא הבחירה החכמה.
מה לעשות לפני שאתם מאמצים
- תגדירו את הבית שלכם לפני שאתם מסתכלים על כלבים. כמה שעות הוא לבד, מי מוציא אותו, יש ילדים קטנים, יש חתול, גרים בדירה או בבית עם חצר.
- תקבעו מראש שאתם לא בוחרים באותו יום. ההתרגשות ביום האימוץ היא אמיתית, והיא גם אויבת של החלטה נכונה.
- תיאמו הערכת אופי עם מאלף לפני שאתם מתחייבים. גם אצל עמותה, גם אצל מחלץ מהשטח וגם בבית גידול.
ומה לא לעשות: לא לבחור לפי מראה, ולא לפי מי שרץ אליכם ראשון בכלוב. הכלב הכי חברותי ברגע הראשון הוא לא בהכרח הכלב שמתאים לבית שלכם.
מתי לפנות
לפני האימוץ, לא אחריו. זו נקודת ההתערבות הזולה והמשמעותית ביותר שקיימת, והיא חוסכת שנים של קושי.
ואם כבר אימצתם וצצו דברים שלא ציפיתם להם, זה בסדר גמור וזה מאוד נפוץ. ככל שתפנו מוקדם יותר, כך קל יותר לעצב את זה.
שוקלים לאמץ כלב מעורב? השאירו פרטים לשיחת ייעוץ חינם — מאלף בכיר יחזור אליכם לאבחון ראשוני.