יש שיחת טלפון שאני מקבל בעקביות, וכמעט תמיד באותו גיל.
בעלים מתקשר ואומר משהו בסגנון: הכלב שלי שכח הכל. הוא היה מושלם, ופתאום הוא לא מקשיב לי בכלל.
הכלב לא שכח כלום. הוא פשוט מתבגר.
אילו גילאים מדובר
בגדול, מגיל שישה חודשים ועד 18 חודשים.
השיא של מה שהבעלים חווים כנסיגה מגיע בדרך כלל בין שישה לתשעה חודשים. משם זה מתחיל להתייצב, אבל עדיין לא יציב, ורק סביב שנה עד שנה וחצי הדברים מתבססים.
והגודל משנה. אצל כלבים קטנים התקופה מסתיימת מוקדם יותר, ואצל כלבים גדולים או ענקיים היא יכולה להימשך עד גיל שנתיים ואף מעבר. כלומר בעלים של רועה גרמני או מלינואה נמצא בשלב הזה כמעט שנה שלמה, ובעלים של כלב קטן הרבה פחות.
מה בעצם קורה שם
מה שמגיע בשלב הזה הוא לא כשל בזיכרון ולא עקשנות.
בגרות מינית. זה הטריגר המרכזי, וממנו מתחילה שרשרת שלמה.
שינוי בחוסן הנפשי. כלב שהיה בטוח בעצמו יכול פתאום להיות חשדן, ולהפך.
הבשלה של יצרים. יצר צייד, טריטוריה, ועוד. אלה דברים שהיו שם מהיום הראשון בגנטיקה, אבל רק עכשיו הם מתעוררים במלוא העוצמה. הרחבתי על זה במאמרים על יצר צייד ועל טריטוריאליות.
מה שרואים בבית ובחוץ: חוסר קבלת מרות, והתפרצויות על כלבים, על חתולים או על אנשים זרים, אצל כלב שהיה ממש קשוב לפני כן. ואם זה מזכיר לכם תגובתיות, זה לא במקרה. חלק מהתגובתיות שאנחנו מטפלים בה נולדת בדיוק בשלב הזה.
אני לא מייפה: זה באמת קשה בגילאים האלה.
למה מתחילים לאלף בגיל שלושה וחצי עד ארבעה חודשים
הזמן האידיאלי להתחיל אילוף מסודר הוא בערך גיל שלושה וחצי עד ארבעה חודשים. הסיבה פשוטה: בגיל הזה הכלב קולט את המידע יחסית בקלות, ורואים שיפור התנהגותי מהותי.
אבל יש סיבה שנייה, והיא לא פחות חשובה: מה שנבנה שם הוא מה שיחזיק אתכם בהתבגרות.
תחשבו על זה כביטוח. אתם לא עובדים בגיל ארבעה חודשים בשביל ארבעה חודשים. אתם עובדים בשביל מה שיגיע בגיל שמונה.
ולכן, כשאנחנו עובדים עם כלב בגיל צעיר, אנחנו מתאימים את תדירות המפגשים מראש כך שאם יצוצו בעיות בהמשך, נהיה שם עבור הלקוח. זו לא תגובה לבעיה, זה תכנון מראש.
וגם לפני זה, מהיום הראשון
חשוב לי להבהיר משהו, כדי שלא תבינו לא נכון: אילוף מסודר מתחיל בגיל שלושה וחצי עד ארבעה חודשים, אבל הכלב לומד התנהגויות מהיום הראשון שהוא נכנס הביתה.
גור צריך להבין מי בני הבית, מהם החוקים והגבולות של הבית, ולעבור הרגלה לכלוב או לגדר גורים.
פשוט בלי דגש על משמעת או על עבודה מורכבת. הכל מותאם לגיל.
הטעות המרכזית של הבעלים
הטעות היא לא משהו שעושים לכלב. היא משהו שקורה בראש.
הבעלים מתוסכל בזמן קצר, וחושב שכל האילוף הלך לפח.
זה לא נכון.
מה שנבנה קיים. הוא נמצא שם מתחת לרעש של ההתבגרות, והוא יחזור. אבל כן, זה דורש עבודה נוספת, והתאמות למצב במידת הצורך.
ההבדל בין שתי התפיסות האלה הוא עצום. בעלים שחושב שהכל הלך לפח מפסיק לעבוד, כועס, ולפעמים מגביר לחץ. בעלים שמבין שזה שלב ממשיך לעבוד, ויוצא מהתקופה עם כלב טוב.
מה אפשר לעשות כבר היום
- תחזרו לבסיס בסביבה קלה. אם הריקול נשבר ברחוב, תתרגלו אותו בחצר. אתם לא חוזרים אחורה, אתם מייצבים.
- הורידו את רף הציפייה זמנית, לא את העקביות. פחות דרישות במצבים קשים, אבל אותם כללים בבית.
- תעדו מה השתנה ומתי. זה יעזור לכם לראות שיפור, וגם יעזור למאלף.
ומה לא לעשות: לא להגביר ענישה. כלב בהתבגרות נמצא ממילא בתקופה של חוסר יציבות, וענישה בשלב הזה פוגעת באמון בדיוק כשהוא הכי צריך אתכם.
מתי לפנות
אם התחילו התפרצויות על כלבים, על חתולים או על אנשים, אל תחכו שזה יעבור עם הגיל. חלק מהדברים באמת נרגעים, וחלק מתקבעים והופכים לתגובתיות שמלווה את הכלב שנים.
ואם אתם כבר בתוך תהליך אילוף, זה בדיוק הרגע לחזור למאלף שלכם. השלב הזה צפוי מראש, וטוב שמישהו יעבור אותו איתכם.
הכלב שלכם בגיל התבגרות ואתם מרגישים שאיבדתם אותו? השאירו פרטים לשיחת ייעוץ חינם — מאלף בכיר יחזור אליכם לאבחון ראשוני.