הטלפון שאני מקבל הכי הרבה בנוגע לגורים לא מגיע כשהגור בבית שבוע.
הוא מגיע אחרי שנה.
מה קורה במשפחות שמתקשרות מאוחר
עד שהם מרימים טלפון, המצב בבית כבר אחר.
יש הרבה בלאגן. יש הרבה פחות סבלנות כלפי הכלב, ויש הרבה פחות סלחנות כלפי בעיות ההתנהגות שלו. אנשים כבר עייפים.
וזה החלק שהכי מצער אותי: אם אותה משפחה הייתה לוקחת כמה מפגשים בודדים כשהכלב היה צעיר, ברוב המקרים הם לא היו מגיעים לקיצון הזה. חלקם היו עוברים גם את תקופת ההתבגרות בשלום ומסתדרים נפלא, ולא היו עושים את השגיאות שאחר כך מצריכות עבודה כירורגית של מאלף.
זה ההבדל בין ליווי קצר לבין תיקון ארוך. ובגורים, ההבדל הזה גדול במיוחד, כי חלק מהחלונות פשוט נסגרים.
מה באמת קורה בשנה הראשונה
הנה התמונה לפי סדר, ולמה כל שלב חשוב.
לפני שהגור מגיע
זו נקודת ההתערבות הזולה ביותר שקיימת. הבחירה הנכונה מונעת חלק גדול מהבעיות עוד לפני שהן קיימות: התאמה למשפחה, לשעות שאתם בבית, ולסביבת המגורים.
📖 לפני שמביאים כלב — איך בוחרים נכון 📖 כלב מעורב — ביצת הפתעה גנטית
הימים הראשונים
המטרה בשבוע הראשון היא לא ללמד, אלא לייצר ביטחון ושגרה. הגור צריך להבין מי בני הבית, מהם החוקים והגבולות, ולקבל מקום קבוע משלו.
📖 גמילה מצרכים 📖 כלוב אילוף — איך מרגילים נכון
חלון הסוציאליזציה
זה השלב הקריטי ביותר בכל השנה הראשונה, והוא נסגר. מה שלא נעשה בו קשה מאוד להשלים אחר כך.
ושימו לב להגדרה, כי היא לא מה שרוב האנשים חושבים: המטרה היא אדישות כלפי הגירויים סביבנו. לא כלב שאוהב את כולם, אלא כלב שלא מתרגש מהעולם.
📖 סוציאליזציה והחלון הקריטי 📖 חששנות — אם אתם רואים סימנים מוקדמים
מה שמתחיל להפריע
כאן מגיעות ההתנהגויות שגורמות לרוב הבעלים להרים טלפון. חשוב לדעת: רובן טבעיות לגמרי, והן דורשות סבלנות ומיתון, לא ענישה.
📖 נשכנות גורים 📖 ללמד להישאר לבד 📖 הרס בבית ולעיסת חפצים
תשתית האילוף
אילוף מסודר מתחיל בערך בגיל שלושה וחצי עד ארבעה חודשים, כי בגיל הזה הכלב קולט מידע יחסית בקלות ורואים שיפור התנהגותי מהותי.
📖 הליכה רגועה ברצועה 📖 פקודת אליי 📖 פקודת עזוב 📖 רתמה או קולר
ההתבגרות
מגיל שישה חודשים בערך, גורים שהיו מושלמים מתחילים "לשכוח" הכל. זה שלב, לא נסיגה, והאילוף לא הלך לפח.
הכל לפי סדר, במקום אחד
אם אתם רוצים ללכת שלב-שלב במקום לחפש לפי מה שבוער, בניתי מסלול מסודר:
📖 מסלול 90 הימים הראשונים עם גור
שלושה דברים שאני חוזר עליהם בכל פגישה עם משפחה חדשה
רוב מה שמפריע לכם עכשיו הוא טבעי. נשכנות גורים היא לא סימן לכלב אלים, היא ככה גורים לומדים. זה דורש סבלנות ומיתון לאורך זמן, ולפעמים המשימה ממש לא פשוטה. אבל זו לא הפרעה.
הכלב לומד מהיום הראשון, גם כשלא מלמדים אותו. מי בני הבית, מה מותר, מה עובד. השאלה היא רק אם אתם מכוונים את זה או שזה קורה מעצמו.
מי שמתחיל מוקדם לא צריך תיקונים. זה כל המאמר בשורה אחת.
מה אפשר לעשות כבר היום
- תחליטו מי עושה מה בבית. מי מוציא בבוקר, מי מאכיל, מי נשאר איתו רוב היום. חוסר תיאום בין בני הבית הוא אחד הדברים שהכי מבלבלים גור.
- תתחילו הרגלה לכלוב היום, כשהוא פתוח. קערת האוכל בפנים, דלת פתוחה, בלי לסגור כלום.
- תבדקו איפה אתם עומדים בחלון הסוציאליזציה. אם הגור מתחת לגיל ארבעה חודשים, זה השלב שהכי דחוף.
ומה לא לעשות: לא להעניש על התנהגויות טבעיות. גור שנענש על נשיכה לא לומד לא לנשוך, הוא לומד לחשוש מכם.
מתי לפנות
מוקדם, וזו לא סיסמה. כמה מפגשים בגיל צעיר הם ההפרש בין ליווי לבין שיקום.
ובמיוחד מוקדם אם: הגור נוהם סביב אוכל או חפצים, הוא נרתע מאנשים או מרעשים, הנשיכות לא מתמתנות בכלל אחרי שבועות, או שמישהו בבית התחיל לפחד ממנו.
יש לכם גור ואתם רוצים לעשות את זה נכון מההתחלה? השאירו פרטים לשיחת ייעוץ חינם — מאלף בכיר יחזור אליכם לאבחון ראשוני.